מגמות עתיד כלכליות והשפעתן על החינוך
הכלכלה העולמית משתנה מכלכלת משאבים מקומית לכלכלת ידע גלובלית, המושתתת על רשת מורכבת ושבירה של תלויות כלכלית בין מדינות בהיבטים של ייצור, מסחר, צריכה והון.
כלכלת הידע המבוססת על הון רוחני, מאפשרת השגת עושר ועוצמה באמצעות שליטה מתוחכמת ברעיונות ובמידע. היא גלובלית ודינמית, מוטת טכנולוגיה ומבוססת על קישוריות-על.
גורמי ההצלחה הכלכלית של מדינות הם: משטר פתוח ומאפשר, תמריצים כלכליים, חינוך, חדשנות, טכנולוגיות מידע ותקשורת, כשהמטבע העובר לסוחר הן מיומנויות המאה ה-21 .
מגמות כלכליות שזוהו הן: כלכלת הידע הגלובלית, עליית מעצמות כלכליות חדשות, גידול עולמי בפערים הכלכליים באי השוויון בהכנסה, מודלים חדשים של כלכלה ותעסוקה (סחר מקוון גלובלי, כלכלה שיתופית, תנועת היצרנות, מיקור המונים), אוטומציה של העבודה, היעלמות מקצועות ויצירת מקצועות חדשים ושילוב מגוון אוכלוסיות בעולם התעסוקה (Diversit)
מגמות עתיד כלכליות והשפעתן על החינוך
כלכלה גלובלית
שינויים מהותיים בכלכלה ובשוק התעסוקה מייצרים מגוון אתגרים חדשים לעולם החינוך הנדרש להקנות לתלמידיו מיומנויות וידע להתנהלות כלכלית ותעסוקתית נכונה.
הכלכלה העולמית משתנה מכלכלות משאבים מקומיות לכלכלת ידע גלובלית. הכלכלות המקומיות הופכות לכלכלה גלובלית המושתתת על רשת מורכבת ועל שבירה של תלות כלכלית בין מדינות בהיבטים של ייצור, מסחר, צריכה והון. כלכלת המשאבים הוותיקה, שהתבססה על משאבי טבע כגון חומרי גלם, נפט וגז, נדחקת על ידי כלכלת הידע המושתתת על הון רוחני.
כלכלת הידע, המאפשרת השגת עושר ועוצמה באמצעות שליטה מתוחכמת ברעיונות ובמידע, היא גלובלית ודינמית, מוטת טכנולוגיה ומבוססת על קישוריות-על.
בעידן כלכלת הידע הגלובלית, הגורמים להצלחה כלכלית של מדינות הם משטר פתוח ומאפשר, תמריצים כלכליים, חינוך, חדשנות וטכנולוגיות מידע ותקשורת.
המטבע העובר לסוחר בכלכלת הידע הגלובלית הוא מיומנויות המאה ה-21
מערכת החינוך נדרשת להכשיר את תלמידיה לפעול בהצלחה במסגרת כלכלת הידע הגלובלית.
מגמות עתיד כלכליות והשפעתן על החינוך
מודלים חדשים של כלכלה ותעסוקה
יישום טכנולוגיות חדשות בעולם של כלכלת הידע הגלובלית, מאפשר יצירת מודלים חדשים של כלכלה ותעסוקה כגון מסחר מקוון גלובלי, כלכלה שיתופית ותנועת היצרנות, שבמסגרתם יכול הצרכן להפוך ליצרן בהיקף גלובלי.
עובדי הידע נדרשים כבר היום לבצע את עבודתם בכל עת ובכל מקום ולפעול בצוותי עבודה וירטואליים גלובליים הכוללים בעלי התמחויות שונות, שכירים ועצמאיים, מאזורי גיאוגרפיה, זמן ותרבות שונים.
ארגונים יעשו שימוש במודל מיקור המונים כדי לבצע מגוון משימות מחקר ופיתוח על ידי יחידים או על ידי קבוצות מקרב הציבור מבלי לייצר עמם יחסי עובד- מעביד.
משתתפי מיקור ההמונים יבצעו משימות של העלאת רעיונות, של בדיקות, של תכנון מוצרים ושל מתן שירותים בתמורה לתגמולים או לפרסים.
מבני תעסוקה חדשים אלה יאפשרו לארגונים ניצול מיטבי של מגוון משאבים חיצוניים אך ייצרו עבורם אתגרים חדשים כגון פערי שפה ותקשורת, יכולתפיקוח ושליטה, המשכיות ומחויבות, איכות התוצרים ואחריות על סיכוני בריאות ובטיחות של המועסקים.
מערכת החינוך תצטרך להכשיר את התלמידים לפעול בהצלחה בעולם של דומיננטיות צרכנית, של מסחר מקוון גלובלי ושל כלכלה שיתופית.
מגמות עתיד כלכליות והשפעתן על החינוך
העלמות מקצועות ויצירת מקומות חדשים
חדירת טכנולוגיה מתקדמת לעולם הכלכלה והתעסוקה אף גורמת לאוטומציה של העבודה ומובילה להיעלמות מקצועות מסוימים וליצירת מקצועות חדשים.
כבר היום מחליפות מכונות את בני האדם במגוון מטלות וברמת תחכום הולכת וגוברת, כאשר הצפי הוא שעד סוף המאה ה- 21 שבעה מתוך עשרה מקצועות אנושיים יבוצעו על ידי מכונות.
היעלמות מקצועות ויצירת מקצועות חדשים עלולות להפחית את הביטחון התעסוקתי ולהוביל לאבטלה טכנולוגית מובנית ולהגדלת זמן הפנאי המוקדש לפעילות הפנאי ולמשפחה.
עובדי העתיד יצטרכו לפעול במתכונת של עבודה גמישה ולהמציא את עצמם כל פעם מחדש. הם יידרשו לניוד תכוף בין מגוון משרות, קריירות ומעסיקים, לשליטה ולפעולה במספרתחומי עיסוק בו זמנית, לתפקוד במספר סוגי העסקה (שכיר, עצמאי, חברה ועוד), ולרכישה מתמדת של כישורים ומיומנויות חדשים בהתאם למציאות המשתנה.
על מערכת החינוך להכשיר את הלומדים בה, לחיי עבודה גמישים ולהקנות להם את היכולת לזהות שינויים בעולם העבודה העתידי ולרכוש מיומנויות וכלים הנדרשים להתמודד עמם.
מגמות עתיד כלכליות והשפעתן על החינוך
גידול עולמי בפערים הכלכליים
מרכזי הכובד של הכלכלה העולמית משתנים עם עלייתן של מעצמות כלכליות חדשות ,כמו סין, הודו ורוסיה, שהתמקמו בין עשרים הכלכלות המובילות בעולם, למרות שבכל הקשור להכנסה לנפש הן עדיין רחוקות מהמעצמות הכלכליות הוותיקות.
הגידול בתוצר מלווה, לרוב, בשינוים חדים בהתפלגות ההכנסות והעושר בחברה, ולכן במקביל לגידול העושר בעולם חל גידול עולמי בפערים הכלכליים ובאי השוויון בהכנסה הממוצעת לנפש.
המעבר לכלכלת הידע מרחיב את הפער בין מעמד הביניים ובין והעשירים, שהם הנהנים העיקריים מכלכלת הידע.
תהליכים אלה אינם פוסחים על ישראל, הצפויה להתמקם, עד שנת 2020 בין עשרים המדינות המפותחות בעולם. העלייה בתמ"ג לנפש בישראל תתבטא בעלייה בהכנסה הפנויה לנפש, בהגדלת כוח הקנייה ובהגברת הצריכה הביתית.
מאידך, פער ההכנסה הפנויה הצפוי בין העשירון העליון לתחתון בישראל, מוערך בפי 25 לערך. בנוסף, כלכלה מבוססת-צריכה תוביל לדומיננטיות של הצרכן, ותקדם נורמות של הקשבה, של שקיפות ושל יצירת הגנות חזקות לצרכנים.
החינוך בישראל יצטרך להקנות את המיומנויות הנדרשות לתעסוקה במאה ה- 21 להתייחס לשחקנים הגלובליים החדשים, להתמודד עם תפישת התלמיד כצרכן שירותי חינוך ולפעול לצמצום הפערים הכלכליים על ידי הקניית מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות שיסייעו לדור הבא להצליח בכלכלת הידע ובשוק התעסוקה העתידי.
מגמות עתיד כלכליות והשפעתן על החינוך
שילוב אוכלוסיות חדשות בעולם התעסוקה
מגמה נוספת המתפתחת בשנים האחרונות בעולם ובישראל, היא שילוב אוכלוסיות חדשות בעולם התעסוקה.
בישראל מדובר בנשים, חרדים, ערבים, בדואים, עולים, בעלי מוגבלויות, בני נוער ומבוגרים בני הגיל השלישי. אוכלוסיות אלו שונות זו מזו במאפיינים רבים: מוצא לאומי, אתני ועדתי, מגדר מעמד חברתי-כלכלי, גיל, יכולות פיזיות, אמונות דתיות, תרבות ועוד.
התפיסה של העסקת מגוון עובדים, המשתרשת בעולם העבודה, דוגלת בקבלת כל סוגי העובדים כדי לנצל את מאגר כוח האדם במשק באופן מיטבי, תוך כדי יצירת סביבת עבודה רב תרבותית המתאימה לכולם. על פי תפיסה זו קבוצות עבודה הטרוגניות, בעלות נקודות מבט מגוונות, הן כלי לקידום יצירתיות וחדשנות ארגונית וליצירת תקשורת טובה בין הארגון לסביבה.
על מערכת החינוך להכשיר את התלמידים לפעולה בעולם תעסוקתי רב תרבותי המאופיין במגוון סוגי אוכלוסיות העובדות יחד.
