מגמות עתיד פוליטיות והשפעתן על החינוך
מגמות פוליטיות מעצבות את מבני הכוח וההשפעה, כמו גם את התודעה, ולכן מייצרות אתגרים לחינוך בישראל. מגמה משמעותית המעצבת מבני כוח, השפעה ותודעה היא הגלובליזציה הבאה לידי ביטוי, בין השאר, בהתפתחות מוסדות, חוקים ומדדים גלובליים, המשפיעים על התנהלות המדינות ומייצרים תודעה של אזרחות גלובלית לצד האזרחות המדינתית.
מוסדות כגון מועצת הביטחון של האו"ם, בית הדין הבינלאומי בהאג, קרן המטבע הבינלאומית וה- OECD מגדירים מדיניות, מקבלים החלטות, מתקנים תקנות ומציבים מסגרות ומדדים שונים אשר מאפשרים הערכת מדינות והשוואה ביניהן. מידת העמידה במדדים אלה קובעת, במידה רבה, את אופן ההתנהגות של הקהילה הבינלאומית הגלובלית הכוללת ארגונים בינלאומיים, מדינות ואף תאגידים בין לאומיים גלובליים. כך, למשל, מתאימות מדינות את דפוסי פעולתן למסגרות הגלובליות כדי להימנע מסנקציות, כדי לקבל דירוג אשראי גבוה יותר, לטובת הזכות להקים מפעל של תאגיד גלובלי, כדי לעמוד ביעדי פליטות גזים וכדי לקבל דירוג גבוה במבחני מיצ"ב.
מגמות עתיד פוליטיות והשפעתן על החינוך
גלובליזציה וגלוקליזציה
הגלובליזציה המואצת מפתחת, בעיקר בקרב הדור הצעיר, תודעת זהות גלובלית של אזרחי העולם, המובילה להתגייסות לפעילויות גלובליות לשמירה על זכויות אדם, שמירה על הסביבה, ויציאה נגד עוולות בינלאומיות ותאגידים חובקי עולם.
במקביל ללחץ המופעל על המדינה על ידי הגלובליזציה, מופעל עליה גם לחץ פנימי מצד קהילות לאומיות, אתניות ותרבותיות. תופעה זו קרויה גלוקליזציה והיא משקפת קונפליקט ומתח מתמידים בין הזהות הגלובלית לבין הזהות הלוקלית־לאומית.
האתגר העומד בפני מערכת החינוך הוא פיתוח תודעה ומיומנויות גלובליות של אזרח העולם תוך שמירה על הזהות הלאומית והמקומית.
מידע מעניין ומפורט בנושא ניתן למצוא בראיון שערך יורם הרפז עם אורי רם מחבר הספר הגלובליזציה של ישראל מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים
קישור לראיון:
מגמות עתיד פוליטיות והשפעתן על החינוך
דרישה לשקיפות
הגלובליזציה של ישראל
מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים מאת: אורי רם
מצגת ממשל זמין - gov.il - להורדת המצגת הקישו כאן
לצד מגמות ביזור והפרטה ולאור ההתבססות על טכנולוגיות מידע מתקדמות, מתפתחת דרישה לשקיפות מערכות שלטוניות בהיבטי הגדרת יעדים, מתן דין וחשבון על פעולות שנעשו, מדידת ביצועים והערכה להשגת היעדים.
בדמוקרטיות מערביות אף קיימת דרישה ממשלתית מארגונים לשקיפות מידע כדי להבטיח התנהלות אתית.
ממשל אלקטרוני זמין צפוי להפוך לנורמה במדינות מודרניות. מומחים מעריכים שעד שנת 2020 כשליש ממדינות G20 יפעלו לשיפור שקיפות מיטבית כאשר פרקטיקות ממשל זמין תספקנה % 30 מכלל השירותים לציבור.
מערכת החינוך צריכה לבחון כדאיות של תהליכי ביזור סמכויות ומתן אוטונומיה לרשויות מוסדות חינוך ברמה המקומית, קיום שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים לקבלת שירותים חינוכיים חדשים, מתן חינוך שוויוני לכל, והגברת השקיפות אל מול בעלי עניין רלוונטיים.
מגמות עתיד פוליטיות והשפעתן על החינוך
תהליכי ביזור והפרטה
סרטון של ארגון שיתופים: מהו מרחב השפעה - אסטרטגיה של המגזר השלישי להשפעה חברתית
המציאות המשתנה מציבה בפני המערכת השלטונית המדינית אתגרים הדורשים משאבים רבים יותר. מאידך, ניכרת מגמת צמצום תקציבי מדינות לאור הגלובליזציה והמדיניות הניאו-ליברלית, הדוגלת בהפחתת מעורבות המדינה במשק, ולאור שינויים בזרימת ההון בשוק העולמי.
דבר זה פוגע ישירות בזכויות החברתיות הרחבות בתחומי החינוך, הבריאות והפנסיה, שעלותן הופכת גבוהה יותר עם הגידול באוכלוסייה ועם העלייה בתוחלת החיים. כתוצאה מכך, ניכרת מגמה של תהליכי ביזור והפרטה; מתעצם משקלם של 'כוחות שוק' כמו הורים, עמותות וגופים עסקיים, גדל חלקו של המגזר הפרטי במימון הבריאות והחינוך ובעיצובם, ועולה השפעתם של בעלי אינטרסים המעוניינים בהחלת כללי השוק על תחומי הבריאות והחינוך מתוך תפיסת מונחית רווח, הרואה בהם מצרך הנרכש על ידי כל המרבה במחיר.
בנוסף, המורכבות הגוברת של ארגונים בהיבטים ניהוליים, חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים וסביבתיים, גורמת לשבירות ארגונית, כלומר להיותם של הארגונים פגיעים ומועדים לקריסה בעת תקלות או כאשר המציאות משתנה באופן מהותי.
אחת הדרכים של מדינות להתמודד עם אתגרים אלה היא באמצעות ביזור סמכויות לרשויות המקומיות המחוברות יותר לשטח, כדי לאפשר להן לפעול בצורה אוטונומית יותר (שיטור עירוני, לדוגמא). במקביל מתפתחת מגמת הפרטה שמשמעה העברת מתן שירותים לאזרח למגזרים שאינם ציבוריים כגון גופים עסקיים, קהילתיים או גופי המגזר השלישי, כדי להרחיב את מגוון השירותים או כדי להגביר את יעילותם.
מגמות עתיד פוליטיות והשפעתן על החינוך
מות הפרטיות
ברמת הפרט מתחולל שינוי דרמטי של מות הפרטיות, אשר נתפסה בעבר כזכות לגיטימית ומקובלת של הפרט ואילו כיום נתונה תחת מתקפה בשם הביטחון הלאומי, האינטרסים של משווקים והנוחות של הצרכנים.
רשויות ממשלתיות וחברות פרטיות רבות אוגרות מידע רב על הציבור באמצעות האינטרנט, ניטור פעולות קנייה ומכירה, מצלמות וטכנולוגיות מתפתחות נוספות כמו ה- .WAZE
חלק ניכר מאובדן הפרטיות נובע ממסירת מידע אישי באופן יזום על ידי הגולשים באינטרנט, באפליקציות וברשתות החברתיות. גולשים אלה מעוניינים בחיבוריות, בשיתופיות ובחברה, ומוכנים לחשוף פרטים אישיים וחוויות אינטימיות כדי להשתייך לקבוצה, כדי לקבל תגמול העונה לצרכים נרקיסיסטיים או כדי לקבל שירות חדש כלשהו.
למערכת החינוך יש תפקיד חשוב בהטמעת תפיסה חדשה של פרטיות, המותאמת לאתגרי המציאות החדשה, ובהגנה על המידע הרב שנצבר על תלמידים בתהליכי הניהול, הלמידה וההוראה הדיגיטליים.
מגמות עתיד פוליטיות והשפעתן על החינוך
ליגאליזציה של סמים קלים
מגמה עתידית עולמית נוספת המשפיעה על הפרט היא הנטיה הגוברת ללגליזציה של סמים קלים, כדי להביא להפסקת האלימות הנובעת משוק הסמים הבלתי חוקי.
הגורמים למגמה זו הם ההכרה ביתרונות המריחואנה כמרפאת ומשככת כאבים, התבגרות דור ה"בייבי בום" למודי חוויות הסמים, והקונצנזוס לגבי הכישלון הקולוסאלי היקר של המלחמה האמריקנית בסמים.
במדינות רבות של ארצות הברית שימוש במריחואנה הפך לחוקי ומומחים מעריכים כי בשנת 2020 כשליש ממדינות G20 יאשרו שימוש במריחואנה, ומדיניות סמים מקלה תהפוך להיות נורמה עולמית, לא רק בהקשר הרפואי.
מגמה זו באה לידי ביטוי גם בישראל, בה נעשות פעילויות המקלות על נגישות לקנאביס לטובת צרכים רפואיים.
על מערכת החינוך להיערך למצב בו היחס החוקי לסמים קלים יהיה דומה לזה שקיים היום לגבי אלכוהול, ולאמץ מרכיבים רלוונטיים מהמאבק באלכוהול להתמודדות עם מצב שבו צריכת סמים קלים תהפוך חוקית ושכיחה.
