מגמות עתיד חברתיות והשפעתן על החינוך
מערכת החינוך אינה פועלת בחלל ריק; היא פועלת בהקשר חברתי-דמוגרפי.
המגמות החברתיות שזוהו הן: חילופי דורות, מגוון סוגים של המשפחה המודרנית הגירת אוכלוסיות (כולל עלייה), עליה ברמת השכלת הורים, כניסת נשים לשוק העבודה, השמנת יתר, הרחבת זמן הפנאי, העצמת הפרט, אחריות חברתית, חופש מורפולוגי ואובדן הפרטיות
ההתפתחות הטכנולוגית משמשת כמניע וכזרז ליצירת ערכים חדשים ושינוי בערכים קיימים.
כך, למשל, מתבסס ערך חדש של החופש המורפולוגי, שמשמעותו כי אדם בריא זכאי לבצע שינויים בגופו מטעמים אסתטיים ובעתיד גם מטעמים של שיפור יכולות. ערך קיים שנמצא בתהליך של שינוי הוא ערך הפרטיות, אשר משנה את מהותו באופן משמעותי בעידן המחשוב האישי והרשתות החברתיות.
אנחנו נמצאים בתקופה של חילופי דורות, ויש לכך משמעות חברתית-כלכלית.
בני דור הבייבי בום (ילידי 1946-1964) נמצאים בתהליכי פרישה ובני דור ה-X (ילידי 1965-1980) תופשים את מקומם כמי שמובילים ומנהלים את החברה.
בני דור ה-Y (ילידי 1995-1981 ) יהפכו עד שנת 2020 להיות המרכיב הדומיננטי ברצפת הייצור של עולם התעסוקה, ובכלל זה ישמשו כמורים במערכת החינוך, ואילו בני דור ה-Z ( ילידי 1996 ואילך) מרכיבים את אוכלוסיית התלמידים הנוכחית של מערכת החינוך.
כל דור מאופיין בתפיסות עולם, ביעדים, בערכים ובסגנונות פעולה שונים.
לדוגמא, מורי דור ה- Y הם שיתופיים, יצירתיים ויזמיים, ומעוניינים בבסיס כלכלי איתן ובעבודה הנתפסת בעיניהם כבעלת משמעות.
מגמות עתיד חברתיות והשפעתן על החינוך
חילופי דורות
מגמות עתיד חברתיות והשפעתן על החינוך
מודעות לתזונה ובריאות
תלמידי דור ה- Z מאופיינים באוריינטציה טכנולוגית מגיל צעיר, ברשתיות, במשחקיות, בשיתופיות, בלמידה עצמית, בהתנהלות רב ערוצית וביכולת לפעול בקצב מהיר.
מאפייניהם של מורי דור ה- Y ושל תלמידי דור ה- Z מייצרים הזדמנויות למערכת החינוך ליישום פרקטיקות הוראה ולמידה מתקדמות שעשויות לחולל מהפכה בחיינו
השינויים החברתיים מלווים בשינויים ערכיים המתרחשים ברמה הגלובלית והמקומית כאחד. ערכים כגון אינדיבידואליזם והעצמת הפרט מושלים בכיפה לעומת ערכים קולקטיביים שהיו בעלי חשיבות רבה יותר בעבר.
במקביל, ערך האחריות החברתית זוכה לחשיבות הולכת וגוברת, והוא מאזן בין התפתחות כלכלית חומרית אישית וארגונית לבין רווחת החברה והסביבה.
ערך האחריות החברתית, שמקור התפתחותו הוא במגזר העסקי/תאגידי כולל כללי התנהגות הנתפסים ראויים והוגנים לכלל בעלי העניין של הארגון כגון: אתיקה, שקיפות ודיווח, הגינות, יחס הוגן, זכויות אדם ואזרח, קיימות, סביבת עבודה הוגנת, ומעורבות ותרומה לקהילה.
מערכת החינוך נדרשת להתמודד עם התפיסה המתגברת של העצמת הפרט ויכולה לאמץ וליישם את עקרונות האחריות החברתית כדי לפעול בצורה נכונה מול בעלי העניין שלה.
סגנון החיים בחברת השפע המודרנית מייצר מגמות הדורשות התייחסות מצד מערכת החינוך.
כזו היא התופעה המתגברת של השמנת יתר המזיקה לבריאות הפרט, גורמת לדימוי עצמי ירוד, לחרדה ודיכאון, ולפגיעה ביכולת ההשתכרות.
למערכת החינוך תפקיד חשוב בהתמודדות עם תופעה זו על ידי הקניית דפוסים של אורח חיים בריא, קידום מודעות ציבורית, הקניית הרגלי אכילה בריאה וקיום פעילות גופנית בגיל מוקדם ככל האפשר.
תופעה נוספת, הנגזרת מסגנון החיים בחברת השפע המודרנית, מקיצור שבוע העבודה ומהעלייה בתוחלת החיים, היא מגמת הרחבת זמן הפנאי.
מערכת החינוך יכולה לחנך וללמד תלמידים לנצל את זמן הפנאי באופן חיובי ומעשיר.
מגמות עתיד חברתיות והשפעתן על החינוך
אחריות חברתית
הגירת אוכלוסיות היא מגמה עולמית נוספת המונעת מאידיאולוגיה (עלייה לישראל), מחיפוש הזדמנויות חדשות בעולם גלובלי (מהגרים מסודן ואריתריאה), וכתוצאה ממלחמות ועוני (פליטים ומהגרי עבודה מהעולם השלישי לראשון).
בישראל מתחזקת בשנים האחרונות מגמת העלייה, וב- 2015 עלו לישראל כ- 29,500 עולים, כרבע מהם בגילאי בתי הספר.
עד 2035 מספר הצעירים (0-19) יגדל ל כ-3.9 מיליון (גידול של 34 אחוז) ורבים מהם צפויים להגיע ממדינות מערביות.
הגידול הצפוי באוכלוסיית התלמידים העתידית יצריך הקצאת משאבים ניכרים, לשם בניית תשתיות איכותיות לאוכלוסיית התלמידים החדשה ובניית מודלים לקליטה מוצלחת של תלמידים המגיעים ממדינות מערביות בעלות מערכות חינוך מתקדמות.
מגמות עתיד חברתיות והשפעתן על החינוך
גידול אוכלוסין והגירה
מערך המגמות בנושא המשפחה המודרנית והזיקות ביניהן.
ההשלכות של כל מגמה מושפעות גם ממגמות אחרות.
מגמות עתיד חברתיות והשפעתן על החינוך
מגוון משפחות מודרניות
במקביל לחילופי הדורות מתפתחת מגמה של מגוון סוגי המשפחה המודרנית. "המשפחה המודרנית" כוללת סוגים רבים של משפחות, המקיימות חיים משותפים של יחידים או של זוגות, לעתים נשואים ולעתים לא, עם ובלי ילדים, בשילובים מגוונים של יחידים וגרושים, משפחות מאמצות ומשפחות אומנה.
המשפחה המודרנית עשויה להיות חד הורית או חד מינית וקטנה יותר מאשר בעבר, עקב ירידה בפריון וצמצום היקפם של משקי הבית. לעתים קרובות מדובר בהורים שהביאו לעולם ילדים בגיל מבוגר יותר עקב הרצון להגשמה עצמית ולפיתוח קריירה או לאחר גירושים ונישואים-מחדש.
חלק מסוגי המשפחה המודרנית זקוקים עדיין ללגיטימציה ולקבלה על ידי החברה ומייצרים אתגרים חדשים, חברתיים, כלכליים ופדגוגיים, המונחים גם לפתחה של מערכת החינוך.
כך, למשל, ריבוי הורים עצמאיים העומדים בראש משפחות חד הוריות, שרובם הם נשים בעלות כושר השתכרות נמוך וגרושים הנדרשים לתמוך בילדיהם מנישואים קודמים, הופך משפחות רבות למעוטות יכולת ופוגע בהישגי ילדיהן ובהשכלתם.
משפחות אלו נוטות להעביר למערכת החינוך את האחריות לטיפול בנושאי ערכים, חינוך מיני, מניעת אלימות וצריכת אלכוהול.
מגמות עתיד חברתיות והשפעתן על החינוך
עליה ברמת ההשכלה
מגמה נוספת הטומנת בחובה הזדמנות למערכת החינוך, היא העלייה ברמת ההשכלה בישראל.
כנגזרת מהעלייה המתמדת ברמת ההשכלה, עולה יכולתם של הורים להשקיע בחינוך ילדיהם ולהפוך מעורבים יותר בתכנון מסלולי הלימוד שלהם ובתמיכה וליווי של תהליכי למידתם הפורמלית והבלתי פורמלית.
מערכת החינוך יכולה לשתף פעולה עם ההורים כדי לקדם תהליכי למידה של התלמידים.
רמת ההשכלה הגוברת בקרב נשים והגידול בעלויות ניהול המשפחה מובילים להגברת כניסת נשים לשוק העבודה, הגוזרת התמודדות עם אתגרי האיזון בין הבית לעבודה, ייצוג שוויוני של נשים במשרות מובילות ופערי שכר בין המינים.
מומחים מעריכים כי בסביבות 2027 יעבדו שני ההורים בכ- 70 אחוזים ממשקי הבית בעולם.
אתגר השוויון המגדרי קיים גם בתוך מערכת החינוך. יש מעט בנות שלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, מורים מעבירים מסרים סמויים וגלויים שסותרים שוויון מגדרי, ומקצוע ההוראה עצמו עדיין מזוהה עם תעסוקת נשים.
מערכת החינוך תידרש לסייע לבנות בבחירות המקצועיות והחינוכיות שיעשו, ולבער דעות קדומות והתנהגויות סטריאוטיפיות הקיימות במערכת לגבי בנות.
